Sheva Brachot by Leil Hasder Muktzeh pot lid A Goy who leaves money on Sjabbat wrong name in a ketbuna

פיצוי כפול מחברת ביטוח

Category: // By Rabbi: הרב ירון אשכנזי // Answer date: 08.09.2022

Share on facebook
Share on twitter
Share on telegram
Share on whatsapp
Share on email
Share on facebook
Share on twitter
Share on telegram
Share on whatsapp
Share on email

Question:

האם מחייבים את שורף רכוש באש לשלם דמי ההיזק אחר שכבר השתלם הניזק דמי הנזק מחברת הביטוח?

Answer:

בעניין זה מצינו אריכות רבה בספרי הפוסקים בסברות לכאן ולכאן, לפי שמחד גיסא לא הפסיד בעל הבית מהשריפה ממון שהרי חברת הביטוח שילמה לו את מלוא תשלום הנזק. מאידך יכול בעל הבית לומר לבעל האש מה לך שביטחתי את הבית, ‘מן שמיא רחימו’ עלי, כדמצינו טענה מעין זו בב”ק דף קט”ז ע”א שאף שמזלו גרם לו שנשתלם ניזקו ממקור אחר, עדיין חייב המזיק לשלם דמי ההיזק, ונביא את עיקרי השיטות בקיצור נמרץ.
דעת הגרא”ל הורביץ בשו”ת הרי בשמים (ח”ב סימן רמ”ה) שטענת מן שמיא רחימו עלי שייכת רק בדבר שבא מאליו כגון שחמורו עלה מאליו מהבור וכיו”ב, והביא לזה ראיה מגיטין דף ע”ד ע”א וב”ק דף צ”א ע”א ומנחות דף ק”ז ע”ב, ומצא לזה סמך בדברי מרן המחבר לקמן סימן ע”ב סעיף מ”ד ע”ש. על כן מסקנתו שמכיון שבעל הבית ביטח את ביתו לתכלית זו, שאם ישרף ביתו ולא יהיה לו ממי לגבות נזקו ישתלם מחברת הביטוח, אין זה תלוי במזל, ולכן לא יוכל בעל הבית לטעון מזלי גרם. ופטר את בעל האש מלשלם לבעל הבית את תשלום ההיזק. [וכתב אמנם ברור שאם חברת הביטוח לא שילמה לו את מלוא הנזק בטענה שלא הוזק כל כך, חייב בעל האש לשלם לו את היתרה כפי שהיה מוטל עליו מדין תורה]. וכן פסק בשו”ת קנין תורה (ח”ב סימן צ”ד), לפטור את המזיק.
אולם דעת האור שמח (פרק ז’ מהלכות שכירות) שטענת ‘מן שמיא רחימו עלי’ שייכת גם במקום שפעל מלכתחילה בדבר זה והביא לזה כמה ראיות, ועל כן מסקנתו לחייב שוכר שקיבל עליו לשלם על שריפת הבית גם אם הניזק מבוטח בחברת ביטוח. וכן פסק בשו”ת מהרש”ם (ח”ד סימן ז’) מסברת עצמו, שאין שום זכות לשורף במסחר שעשה בעל הבית עם חברת בביטוח. וכך היא דעת הגר”א וסרמן בקובץ שיעורים (כתובות דף ס”ה, סימנים רי”ז רי”ח). ועיין בספר פתחי חושן (פיקדון פרק ח’ הערה נ”ה) שכתב שכך משמע מתשובת שואל ומשיב והחלקת יעקב לפי שאין תשלומי חברת הביטוח חשובים כהחזרת החפץ. ועיין בשו”ת מנחת יצחק ח”ב (סימן פ”ח) שדן באופן ששכר מכונית מחבירו ועשה תאונה ויש אומדנא דמוכח שהמזיק לא היה שוכר הרכב לולי שהיה מבוטח, אם חייב לשלם, ומדבריו שם נראה שמצדד כדעת האור שמח. ועוד עיין מה שהאריך בזה בתוספת ביאור בשו”ת מנחת יצחק ח”ג (סימן קכ”ו).
אמנם למעשה האריך בספר פתחי חושן (שם) לבאר שאף לדעת הסוברים שפטור המזיק מלשלם לניזק, מכל מקום חייב המזיק לשלם לחברת הביטוח את מלוא תשלום הנזק שהיה מוטל עליו לשלם מדין תורה, ומביא שכך היא משמעות תשובת מהרש”ם (ח”ד סימן ז’) וכך היא דעת הגר”א וסרמן (בקובץ שיעורים כתובות דף ס”ה סימנים רי”ז רי”ח) אלא שמחלק בזה בין חברת ביטוח של ישראל לחברת ביטוח של גויים באופן שלא נודע להם בשעת הנזק מי המזיק.

Skip to content