Sheva Brachot by Leil Hasder Muktzeh pot lid A Goy who leaves money on Sjabbat wrong name in a ketbuna

על מי חלה מצוות מינוי דיינים

Category: // By Rabbi: הרב ירון אשכנזי // Answer date: 30.10.2022

Share on facebook
Share on twitter
Share on telegram
Share on whatsapp
Share on email
Share on facebook
Share on twitter
Share on telegram
Share on whatsapp
Share on email

Question:

האם חובת מינוי הדיינים חלה על כל אחד ואחד וגם על נשים או רק על ממוני הציבור?

Answer:

כתב החינוך בביאור מצוה זו (מצוה תצ”א) בזה”ל: “וזאת אחת מן המצוות המוטלות על הצבור כולן שבכל מקום ומקום, וציבור הראוי לקבוע ביניהם בית דין כמו שמבואר במסכת סנהדרין (דף ב’ ע”ב) ולא קבעו להם ביטלו עשה זה, וענשן גדול מאד כי המצוה הזאת עמוד חזק בקיום הדת, ויש לנו ללמוד מזה שאף על פי שאין לנו היום בעוונותינו סמוכים, שיש לכל קהל וקהל שבכל מקום למנות ביניהם קצת מן הטובים שבהם שיהיה להם כח על כולם להכריחם בכל מיני הכרח שיראה בעיניהם בממון או אפילו בגוף על עשית מצוות התורה ולמנוע מקרבם כל דבר מגונה וכל הדומה לו”, וכו’. מדיקדוק לשונו שפתח וכתב שזהו אחת מהן המצוות המוטלות על ה’ציבור’ וכך מהמשך דבריו שנקט לשון ‘קהל’, משמע שהיא חובת ציבור, אומנם לא חל על כל אחד ואחד באופן פרטי, אבל היא חלה כל כלל הציבור.
אולם בשו”ת אהל משה להג”ר משה יונה הלוי צווייג ראב”ד אנטוורפן (ח”ב סימן א’ דף ז’ טור א’) כתב לחדש שמצות מינוי דיינים של שלושה חלה על בית דין הגדול, שרק הם מצווים למנות בית דין של שלושה בכל עיר ועיר [ומסיבה זו מכריח שאין חובת מינוי דיינים מהתורה אלא בזמן הסמיכה]. ודבריו צריכים עיון לאור המפורש בדברי החינוך.
ויש/ להביא סייעתא פורתא לדבריו מהמבואר בגמ’ סנהדרין דף ט”ז ע”ב שאין עושין סנדריות לשבטים אלא על פי בית דין של שבעים ואחד, לפי שגם במצות מינוי דיינים נצטווה משה, ומשה היה שקול כשבעים ואחד.
ועיין באמרי בינה (ע”ד השו”ע כאן סימן א’) שסבר מתחילה שאכן במצות העמדת בית דין של שלושה הצטוו רק סנהדרין של שבעים ואחד. אלא שדחה זאת וכתב, שאם אכן אם מצות מינוי דיינים הייתה נלמדת רק מפסוק “שופטים ושוטרים תתן לך” היה מקום לסברא זו, אלא שמחדש מסברת עצמו, שעיקר מצות מינוי בית דין של שלושה נלמד מדרשה אחרת, מפסוק “ושפטו את העם”, המורה שמלבד מינוי סנהדרין הנלמד פסוק שופטים ושוטרים תתן לך יש מצוה גם למנות בית דין של שלושה.
וחזינן להגרי”פ פערלא (בביאורו לרס”ג, מנין הפרשיות פרשה א’) שמביא סברא זו בשם ‘אחד מהאחרונים’ וכתב: “והם דברים בטלים ואינם מועילים כלום”, ומסביר את דברי הגמ’ שדוקא לעניין בית דין של כ”ג מחדשת הגמ’ שצריך שיתמנו על ידי סנהדרין של שבעים ואחד לפי שכך מצינו אצל משה, ומכיון שלא מצינו שמשה מינה בית דין של שלשה [לפי שאין ממנים בית דין של שלושה אלא בעיירות] אין סברא לומר שלא יתמנו אלא על ידי הסנהדרין, על כן כתב בפשיטות שחיוב מצות מינוי בית דין של שלושה חל על כלל הציבור ולא רק על הסנהדרין. [ועיין מה שכתב בשו”ת ציץ אליעזר (חט”ו סימן ס”ט אות י”ד) בישוב דברי האמרי בינה].
ובספר אורח משפט (כאן) דקדק מלשון החינוך [המובא לעיל אות ג’] שכתב לשון: ‘על הציבור’ דמשמע שחובה זו מוטלת גם על הנשים.
ויש להביא לזה ראיה פורתא מהנפסק בשו”ע לקמן סימן ט’ (סעיף ג’) שעל הציבור חל חיוב להחזיק ולפרנס את דייניהם, ושם אין חילוק בין נשים לאנשים. ויש לומר שבכלל חיוב מינוי דיינים הוא גם החיוב להמשיך להחזיקם ולפרנסם. וע”ע בשו”ת ישיב יצחק (ח”ד סימן ל”ד) שהאריך בזה.

Skip to content